פלאפון תקשורת בע"מ ואח' נ' מור ואח'

פסק דין

התביעה, טענות הצדדים והשתלשלות העניינים

1.התובעת, חברה העוסקת במכירה, התקנה ושרות לטלפונים סלולריים, עותרת לחייב את הנתבע בסך 16,600 ₪ עבור שרותים שסיפקה לנתבע בהתאם להסכם שביניהם ושלא שולמו עד היום ופיצוי מוסכם בגין הפרת ההסכם .

הנתבע הגיש תביעה שכנגד, בה טוען כי התובעת היא שהפרה את התחייבויותיה כלפיו וכי גרמה לו עוגמת נפש בגינה הוא ראוי לפיצוי בסך 20,000 ₪.

2.לטענת התובעת, ביום 5.10.10 או בסמוך לכך, חתם הנתבע על הסכמי התקשרות עם התובעת כלקוח עסקי, במסגרתם רכש ציוד ומכשירי טלפון סלולרי חדישים והתחייב לשלם עבור הציוד ועבור השימוש בשרותים באמצעות הציוד הנ"ל. כך רכש שני כרטיסי SIM בעלות 99 ₪ לכרטיס ומכשיר אייפון 4, בסך 5,007 ₪ והתחייב לפרוע רכישתו ב-36 תשלומים שווים ורצופים. עוד הוסכם על הצטרפותו לתוכנית לעסקים בשם XLARGE , במסלול בחיוב 259 ₪ בחודש, ובהנחה של 100 ₪ בכפוף לצריכה מינימלית של 200 דקות בחודש.

3.במסגרת ההסכמים נִייד הנתבע שני מינויים מרשת חברת תקשורת מתחרה לרשת התובעת, ובנוסף רכש "מספר יפה" למינוי 050-9122211. בהסכם ההתקשרות נקבע כי ככל שהנתבע יפר את התחייבויותיו ולא יפרע תשלום כלשהו במלואו ובמועדו, או אם יבחר לנייד את מינוייו לרשת מתחרה, כי אז יועמדו לפרעון מיידי החוב השוטף, יתרת התשלום עבור הציוד וכן עמלת יציאה המהווה פיצוי מוסכם. אין חולק כי הפיצוי המוסכם בענייננו עומד על סך 10,481 ₪.

4.התובעת טוענת שביום 12.10.10 פנה הנתבע לתובעת וטען, בין היתר, כי הניידות של מנוי 054-5895188 מרשת החברה המתחרה לרשת התובעת, לא בוצעה. באותו יום הגיע נציג התובעת לבית הנתבע ולבקשתו בוצעה הוספת שלוחה למנוי 050-9122211, ובנוסף רכש כרטיס SIM נוסף.

ביום 13.10.10 פנה הנתבע לתובעת והודיע שאחד מכרטיסי ה-SIM לא תואם את המכשיר שברשותו ואף דרש פיצוי של מכשיר טלפון חדש חינם בשל עוגמת הנפש. עת הבהיר לו נציג התובעת כי הדבר איננו אפשרי, איים הנתבע כי יגיש תביעה נגד התובעת. השתלשלות עניינים זו מופיעה בתדפיסים ת/1 עד ת/6 לתצהיר התובעת.

5.אין חולק כי ביום 23.10.10 פנה הנתבע לתובעת במכתב בו, בין היתר, ביקש לנתק את מנוי אחד המנויים, וטען כי לא קיבל שלוחה נוספת כפי שביקש, הגם שלטענת התובעת כבר ביום 12.10.10 בוצעה הוספת השלוחה.

6.התובעת טוענת כי, ביום 26.10.10 או בסמוך לכך פנה הנתבע אליה ודרש כי יגיע אליו הביתה נציג בכיר, תוך שהוא מצהיר כי אם לא יבוא נציג אליו, הוא יבטל את הוראת הקבע, וזאת מבלי שהסביר מדוע מבקש דבר כה חריג. התנהלות זו מתועדת בפלטים שעורכת התובעת (נספחים ת/7, ת/8).

7.התובעת טוענת כי החיובים בחשבון הבנק של הנתבע בהתאם להוראת הקבע, לא כובדו (ראה כרטסת חשבונות ת/9). התובעת שלחה התראות בגין החוב, הן במכתבים, הן בשוברים והן בהודעות SMS למכשירי הטלפון אותם רכש ממנה. במסגרת הודעות אלה, אף הודיעה כי ככל שלא יסדיר את חובו, תאלץ לנקוט בכל האמצעים ותגבה את הפיצוי המוסכם. הנתבע התעלם מהפניות, לא הסדיר את חובו, תוך שהמשיך לעשות שימוש בשרותי התובעת מבלי לשלם, עד שהתובעת נאלצה בסופו של יום לנתק את מינויו לשרות יוצא ביום 30.11.10 והותירה באותו שלב אפשרות לקבלת שיחות נכנסות (ראה ת/11).

8.לטענת התובעת, ביום 7.12.10 פנה אליה הנתבע, דרש לדבר עם מנהלים בכירים וטען כי גובה החוב איננו מקובל עליו וכי נציגי התובעת הטעו אותו במועד ההתקשרות בעסקה ומשעה שהובטחו לו תעריפים נמוכים יותר ממה שחויב בפועל.

כל ההסברים שניתנו לו, לא השביעו את רצונו, הוא המשיך לעשות שימוש בשרותים ולא לשלם, ועל כן העמידה התובעת לפרעון מיידי את החוב השוטף בגין רכישת מכשירי הטלפון מהתובעת, בגין השימוש ובגין הפיצוי המוסכם. לא זו אף זו, הנתבע שהמשיך להחזיק באייפון, הגיע ביום 14.11.11 למרכז שרות של התובעת ודרש כי היא תפתח את הנעילה במכשיר, על מנת שהוא יוכל להשתמש בו ברשת חברה מתחרה, וזאת כאמור שעה שלא שילם כל תשלום בגין מכשיר זה.

9.הנתבע בהגנתו לא חולק על פרטי ההתקשרות כפי שפורט בטענות התובעת.

לטענתו, לא בוצע ניוד של מספר הטלפון שלו מחברת אורנג' לתובעת, וכך נותר הקו שלו מנותק ולא זמין. עניין זה סודר רק בתום כשבועיים מיום ההתקשרות שלו עם התובעת.

לטענתו, אחד מכרטיסי ה-SIM לא סופק. עוד הוא טוען, כי מספר הטלפון של בתו נותק מחברת אורנג' בשל בקשה לניוד, ברם המכשיר עם ה-SIM של התובעת לא עבד. הנתבע טוען כי הדבר נובע מתדרים שונים בהן עובדות חברות הסלולר, ואילו היה הסוכן של התובעת מגלה לו פרט זה עובר להתקשרות, לא היה מתקשר בעסקה מול התובעת. לטענתו, בשל מצב דברים זה לא היה קו לבתו במשך מספר שבועות עד שרכש עבורה קו חדש מחברת סלקום.

לטענת הנתבע, בימים שלאחר העסקה (5.10.10) כשהוברר לו שבתו נותרה ללא טלפון ואילו הקו שלו מנותק, פנה שוב ושוב לסוכן המכירות וזה נפגש איתו ביום 12.10.10, או אז התברר כי המכשיר שברשות בתו אינו תומך ברשת פלאפון והוא ביקש לבטל את העסקה. לטענתו, סוכן המכירות טען בתוקף שלא ניתן לבטל את העסקה ועזב את הפגישה מבלי שהושגו הבנות.

עוד הוא טוען, כי לא סופק לו מטען לרכב כמובטח.

10.הנתבע טוען, כי נוכח הטעייתו והשרות הלקוי שקיבל, כמו גם חוסר היכולת להנות מהעסקה במלואה, הגיע לסניף ביום 15.10.10 וביקש לבטל את העסקה. או אז דרשה התובעת את הפיצוי המוסכם בסך של כ-17,000 ₪, דבר שלא היה מוכן לשאת בו.

לטענתו, ביום 23.10.10 שוב שלח מכתב לתובעת עם דרישה לבטל את העסקה, ברם לא קיבל כל התייחסות למכתב זה.